נכסים נרשמים בדרך כלל בצד החובה. הכלל החשבונאי קובע כי:
לדוגמה, כאשר חברה מוכרת סחורה תמורת 100 ש”ח במזומן, הנכס “מזומן” גדל, ולכן נרשום את הסכום בחובה:
חובת מזומן 100 ש”ח
אם החברה תשתמש בכסף המזומן לתשלום לספק, נכס המזומן קטן, ולכן נרשום אותו בזכות:
זכות מזומן 100 ש”ח
במקרה של מכירה באשראי, הסכום שהלקוח חייב לחברה יירשם כחובה תחת “לקוחות”. כאשר הלקוח משלם, סכום החוב מועבר מחובת “לקוחות” לזכות “לקוחות”, והכסף שקיבלה החברה מתווסף לחובת “מזומן”.
התחייבויות נרשמות בצד הזכות. הכללים הם הפוכים מנכסים:
לדוגמה, כאשר חברה רוכשת סחורה באשראי, היא יוצרת התחייבות כלפי הספק, ולכן העסקה תירשם כך:
זכות ספקים 1,000 ש”ח
כאשר החברה משלמת לספק, ההתחייבות קטנה, ולכן תירשם בחובה:
חובת ספקים 1,000 ש”ח
בדוגמה של לקיחת הלוואה מהבנק:
חובת מזומן 50,000 ש”ח
זכות הלוואות 50,000 ש”ח
חובת הלוואות 10,000 ש”ח
זכות מזומן 10,000 ש”ח
בדוחות תוצאתיים, הכלל הוא:
לדוגמה:
חובת מזומן 1,000 ש”ח
זכות הכנסות ממכירות 1,000 ש”ח
חובת הוצאות חשמל 500 ש”ח
זכות מזומן 500 ש”ח
תיקוני פקודות יומן מתבצעים באמצעות פקודת יומן מתקנת, והם יכולים להתבצע באחת משלוש הדרכים הבאות:
הפקודה המקורית מבוטלת על ידי רישום הפקודה ההפוכה, ולאחר מכן נרשמת הפקודה הנכונה.
לדוגמה, טעות ברישום הוצאת חשמל:
חובת לקוחות 1,000 ש”ח
זכות מכירות 1,000 ש”ח
חובת מכירות 1,000 ש”ח
זכות לקוחות 1,000 ש”ח
חובת הוצאות חשמל 1,000 ש”ח
זכות מזומן 1,000 ש”ח
משמשת כאשר צד אחד של הפקודה נכון, אך הצד השני שגוי.
לדוגמה, אם בטעות רשמנו:
חובת הוצאות חשמל 1,000 ש”ח
זכות ספקים 1,000 ש”ח
אך בפועל התשלום בוצע במזומן, יש לתקן כך:
חובת ספקים 1,000 ש”ח
זכות מזומן 1,000 ש”ח
כאשר סכום מסוים נרשם בטעות, אך יש להשלים או להחסיר ממנו חלק.
חובת הוצאות חשמל 800 ש”ח
זכות מזומן 800 ש”ח
חובת הוצאות חשמל 200 ש”ח
זכות מזומן 200 ₪
חובת הוצאות חשמל 1,800 ש”ח
זכות מזומן 1,800 ש”ח
חובת מזומן 800 ש”ח
זכות הוצאות חשמל 800 ש”ח
מעבר מהתנועות היומיות לרמה המרכזית של הנהלת החשבונות נעשה באמצעות ספר ראשי ומאזן בוחן.