חוק החברות הוא אחד החוקים המרכזיים בדיני תאגידים בישראל. החוק קובע את כללי ההתאגדות, הניהול, המימון והאחריות של חברות.
אחד הנושאים המרכזיים בחוק ובניהול חברה הוא גיוס הון – כלומר, כיצד החברה מממנת את פעילותה, מתרחבת, מגייסת משאבים ומקיימת את פעילותה העסקית.
שם החוק המלא: חוק החברות, תשנ”ט–1999
מטרת החוק: להסדיר את אופן הקמת חברה, ניהולה, אחריות בעלי המניות והדירקטורים, יחסי השקעה, זכויות מיעוט, פירוק ועוד.
נושא | פירוט |
---|---|
ישות משפטית נפרדת | החברה נפרדת מהבעלים שלה (בעלי המניות) |
אחריות מוגבלת | בעלי המניות אחראים עד גובה השקעתם בלבד |
רישום חובה | רישום אצל רשם החברות (כולל תקנון וח.פ) |
ניהול | ע”י דירקטוריון ומנכ”ל |
דוחות כספיים | חובה בהנהלת חשבונות כפולה והגשת דוחות שנתיים |
חברות זקוקות להון כדי:
גיוס ממקורות פנימיים או מבעלי מניות חדשים – ללא התחייבות להחזר.
החברה מנפיקה מניות חדשות – למשקיעים פרטיים או בבורסה.
יתרונות:
חסרונות:
בעלי המניות הקיימים מזרים הון נוסף לחברה (ללא הנפקה).
רווחים שלא חולקו לבעלי המניות ומועברים להון עצמי (רווחים נצברים).
הון המגיע מגורמים חיצוניים אשר דורשים החזר – לרוב בתוספת ריבית.
פרמטר | הון עצמי | הון זר |
---|---|---|
החזר | לא מחויב | חייבים להחזיר |
ריבית | אין | כן – לעיתים גבוה |
השפעה על שליטה | דילול (אם הונפקו מניות) | אין השפעה ישירה |
סיכון פיננסי | נמוך יותר לחברה | גבוה יותר – חוב מצטבר |
השפעה על מאזן | מגדיל הון עצמי | מגדיל התחייבויות |
חברת “שמש אנרגיה בע”מ” מעוניינת לפתוח מפעל ייצור נוסף. היא צריכה לגייס 10 מיליון ₪.
חוק החברות יוצר מסגרת חוקית לפעילותן של חברות בישראל – כולל אופן גיוס הון, ניהול ואחריות.
חברה יכולה לגייס הון ממקורות עצמיים (מניות, רווחים) או חיצוניים (הלוואות, אג”ח). על ההנהלה לבחור בזהירות את דרכי הגיוס, בהתאם לצרכים, לסיכונים ולשליטה ארגונית.